mainpage
מחלת ורידים חריפה

                                                         "אין עושר כבריאות ולא נעימות כמו לב טוב"

 

דלקת ורידים עמוקה, פקקת ותסחיף ריאתי הם הביטויים החמורים והחריפים ביותר של מחלת ורידים. הפרעות חריפות אלה מתרחשות בדרך כלל פתאום, ללא סימנים מראש, אך יכולות גם להיווצר עקב מחלת ורידים כרונית.

 

דלקת ורידים שטחית

דלקת ורידים שטחית היא מצב בו הדם נקרש לאורך הרגל בתוך הדליות של רשת הורידים השטחית (מתחת לעור) וקשורה לעיתים קרובות לדלקת.

החלק בו יש דליות הופך לאדום, חם, כואב וקשה, הדלקת יכולה להתפשט כלפי מעלה או מטה בעקבות הדליות. הסיכון לתסחיף ריאתי הוא מוגבל אך קיים, על כן ביקור אצל רופא הוא הכרחי. יש סיבות ספציפיות שגורמות לדלקת ורידים, לפעמים היא מתפתחת עקב פציעה קלה של הורידים, אך יותר שכיח שהיא מתפתחת בעקבות דליות. רוב הטיפול יכלול שימוש בגרבי הלחץ הרפואיים של סיגווריס של 20-30 מ''מ, הליכה ושימוש בתרופות אנטי דלקתיות מקומיות. הליך כירורגי להסרת הדליות גם יכול להיכלל בטיפול.

 

פקקת ורידים עמוקה

דלקת ורידים או קרישת דם חמורה היא תוצאה של קריש דם בורידים העמוקים בחלק התחתון של הרגל. קריש הדם הנמצא בוריד יכול להיאחז בקיר הוריד או לזרום לאורכו.

דלקת ורידים כתוצאה מקרישת דם יכולה להיגרם מהסיבות הבאות:

# שינוי בזרימת הדם

# שינוי בתכונות הדם

# פגם בשכבה הפנימית של הכולים

שינוי בזרימת הדם יכול להיווצר עקב חוסר תנועה (שכיבה ממושכת במיטה, יציקת גבס, נסיעות למרחקים ארוכים במטוסים, מכוניות, רכבות). שינוי בזרימת הדם יכול להיגרם מטיפול הורמונלי, עישון וסרטן. פגם בדפנות הכולים יכול להיגרם מסוגים שונים של פציעות (טראומה, סרטן, מחלת מעי דלקתית) האנשים הקשישים נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח קריש דם, עם זאת, כל אדם בלי יוצא מן הכלל יכול לפתח דלקת ורידים חמורה.



הסימנים השכיחים ביותר להיווצרות קריש דם:

* כאב חריף בחלק התחתון של הרגל

* התקשות החלק התחתון של הרגל

* נפיחות כואבת של הקרסול שיכולה לעלות לברך ולרגל

* עור חם למגע

 

כאב בחלק התחתון של הרגל יכול להפוך את ההליכה לקשה. תחושה של חום באזור ושינוי צבע העור למעט כחול או אדום יכול להופיע. שים לב שקרוב ל 50% מהסובלים מקרישת דם לא הבחינו בסימפטומים. במידה והסימפטומים שהוזכרו לעיל מתרחשים, אתה חייב ללכת לרופא במהירות לאשר את ההבחנה שיכולה להתבצע בבדיקת אולטרסאונד פשוטה שאינה מכאיבה ולא מסכנת. בבדיקת דם ספציפית ניתן למדוד את ה ''די דימר'' שמראה את הקרישה האחרונה, אבחון וטיפול מוקדם יכול להפחית משמעותית את הסיכונים לסיבוכים נוספים.

הטיפול בפקקת ורידים חמורה יהיה מורכב מנטילת תרופות נוגדות קרישה ושימוש בגרבי הלחץ הרפואיים של סיגווריס של 20-30 מ''מ שיעלימו את הסימפטומים ויקלו בפעילות היומיומית של המטופל. שני מרכיבי הטיפול יתבצעו במשך מספר שבועות או חודשים. הסיכון העיקרי שנוצר מקריש דם הוא תסחיף ריאתי. הסיכון הוא מינימאלי במידה ומטפלים בקריש הדם. 

 

סיבוכים של קרישת דם:

תסמונת פוסט טרומבוטיים

1 ל 3 הסובלים מקריש דם סובלים מסיבוכים לטווח הארוך, הידועים כסיבוכים פוסט טרומבוטיים. המצב הזה יכול להופיע ככאב כרוני, נפיחות, שינוי בצבע העור ברגל וכיב רגליים, הנגרמים מנזק שגרם קריש הדם בקירות הורידים. לאדם שהיה קריש דם פעם אחת סיכויים גדולים שיהיה לו קריש דם פעם נוספת. ההשפעות של תסמונת פוסט טרומבוטיים הן ארוכות טווח ויכולות להשפיע על איכות החיים.

תסחיף ריאתי

סיבוך נוסף של קרישת דם הוא תסחיף ריאתי המתרחש כאשר קריש הדם או חלק ממנו (תסחיפים), מתנתק ונודד אל עורקי הריאות. רוב המטופלים הסובלים מקריש דם לא חווים תסחיף ריאתי, תסחיף ריאתי הוא ההשלכה החמורה ביותר של קרישת דם מאחר והוא עלול להיות קטלני.

הסימנים לתסחיף הם כאב חריף בחזה (כאב נשימה בהתאם), חרדה, קוצר נשימה, יריקת דם, עלייה משמעותית בלחץ הדם ודפיקות לב מהירות. מאחר וסימנים אלו יכולים להופיע במצבים רפואיים שונים, ההקשר לתסחיף לא יזוהה מיד. רק בדיקה ספציפית כמו צילום ריאות (סריקה טומוגרפית ברוב המקרים) תאפשר הבחנה מדויקת. במקרה של תופעות כאלה יש לגשת לסיוע רפואי מיד, הטיפול כולל תרופות נגד קרישה.  

רוב החולים מתאוששים מתסחיף ריאתי, חצי מהסובלים מקריש דם גדול לא יחלימו לחלוטין. הורידים העמוקים נפגמים באופן בלתי הפיך. התוצאה השכיחה והחמורה הזו פוחתת באופן משמעותי כשמשתמשים בגרבי לחץ. עם זאת, יותר מ 60,000 אנשים בארצות הברית ויותר מ 15,000 אנשים בצרפת מתים מדי שנה כתוצאה מהמצב הזה.

קרע של דליות

קרע מקרי של הדליות גורם לשטף דם. זהו סיבוך רציני של דליות אם זה לא מטופל בדרך הנכונה. אם המטופל עומד הוא יכול לסבול מדימום רציני, כדי לעצור את הדימום יש להרים את הרגל ולהחזיק אותה מעל גובה הלב ולהפעיל לחץ קבוע עם האצבעות על הפצע, אסור להניח חוסם עורקים. הדימום יעצור אחרי מספר שניות, אחרי שהדימום עצר יש להניח תחבושת חזקה על האזור המדמם ולהיוועץ עם הרופא לגבי הטיפול המתאים לדליות מזוהמות.